יום שלישי, 14 באוגוסט 2012

בודפשט סטייל

פנים. בוקר. שדה תעופה.
המשפחה: קטי, דני והילי, עומדים בשדה התעופה בבודפשט, אחרי לילה נוראי, בגלל שהמתינו לטיסה.
שלושתם עומדים ומחכים למונית, הילי מסתכלת מסביב ומנסה לדלות מידע מסביב, אולי למצוא
את יהושע.

"המונית"
קטי לא מפסיקה לאכול שוקולד לכל אורך הנסיעה במונית, דני מנסה לקחת לה את השוקולד,
אך זה לא עוזר. קטי צורחת עליו בהונגרית :" תרד לי מהתחת" (בהונגרית זה נשמע יותר טוב).

"תעצרו את האוטו, זה יהושע!" הילי צועקת!

שלושתם מוציאים ראש מהחלון. "יא מפגרת, זה בכלל לא הוא, הוא לא דומה לו".
הילי מתעצבנת על דני, דופקת לו מכה בראש. "למה הוא חזר להונגריה?" קטי אוכלת את השוקולד
במהירות, דני עונה בשמה: "לאבא יש עסקים בבודפשט (הכי במבטא), הוא חזר, כי בטח
הוא היה צריך לעשות משהו.

"אז למה לעזאזל אנחנו צריכים להיות פה? קטי! תעני לי " (הילי מתעצבנת)
" הוא לא היה חוזר סתם" (קטי אומרת)

המונית עוצרת. קטי צועקת עליו "מה עצרת?"
הנהג: "הגעתם לכתובת, אל תצעקי עליי!" הנהג מתחיל לבכות, הילי מסתכלת על קטי, דני
מתחיל לצחוק, הילי צוחקת אחריו. קטי מנסה לנחם אותו, היא מתנצלת, הנהג לא מפסיק לבכות,
הילי לא מפסיקה לצחוק, דני גם. הנהג יוצא החוצה ומתהיל לקלל את שלושתם בהונגרית,
הוא פותח את הדלתות ומוציא אותם מן המונית.

"ואומרים שבישראל כולם בהמות, עלק!" הילי צוחקת.
קטי, דני והילי, הולכים בשביל ליד הבית הקודם שלהם. "מזל שהבית שלנו פנוי" קטי אומרת. "כאן גרתם?"
הילי מסתכלת על הבית המפואר, אחוזה ממש, קטי מחייכת.
"גם עכשיו טוב לי" קטי מניחה יד על הילי, שנרתעת באופן מיידי.

פנים. בית. יום.
הילי שוכבת על הספה, קטי אוכלת במטבח, דני צועק "תכיני גולאש, גולאש או לצ'ו"...(בהונגרית)
"זה שאנחנו כמה ימים בהונגריה, לא אומר שאתה יכול לחזור לדבר הונגרית הבנת? (הכל במלמולי
שוקולד).

דלת הבית נפתחת, יהושע נכנס,  אומר בהונגרית "אני אוהב אותך" בטלפון ומנתק. יהושע
מתיישב בסלון ונאנח, הילי שוכבת מאחורה בספה.
"שלום יהושע" יהושע נבהל, קופץ וצורח. "מה את עושה פה?"

קטי מתחילה לזרוק עליו קופסאות שוקולד, כשכל פניה מרוחות בשוקולד
"מה אתה עושה פה?"
"לופאס או שגדבה קוש"  *

דני לא מפסיק לצחוק, הילי לא מבינה. יהושע בהלם! 
"את לא מתביישת?" יהושע נוזף בקטי.
"אתה בוגד בי? בוגד במשפחה ואני לא מתביישת???" קטי ממשיכה לזרוק עליו קופסאות שוקולד.

"נו תגיד לי מה זה!" הילי מנסה לגרום לדני לספר לה.
דני על הרצפה נקרע מצחוק.

קטי חוזרת למטבח, יהושע מתקרב אליה.
צלצול פעמון הדלת, דני והילי רצים אל הדלת, "זה שלי" דני דוחף אותה והילי נופלת על הרצפה. 
הדלת נפתחת, אישה עומדת בכניסה.
"אבא" אומר דני.

יהושע וקטי מסתובבים, הילי קמה מן הרצפה

מי זה בדלת? 

* מי ייתן ואיברו המפואר של סוס ייתחב בין אחוריך.

יום רביעי, 1 באוגוסט 2012

לאן נעלם יהושע?

קטי קמה בבוקר, מתחילה לחפש את יהושע בכל הבית.
"יושוע? יושוע? איפה אתה?" קטי מעירה את כל הבית, אך מי בכלל בבית?
איתי עזב, כי לו וליהושע היו דעות שונות בנוגע לגידול ילדים, גם אם אתה ילד-אבא, 

הילי קמה מהצעקות של קטי, "מה את רוצה יא גולאש? מה קרה?" 
קטי עולה במדרגות כשהיא שומעת את קולה של הילי "ראית את יוש? ראית את אבא?"
הילי סוגרת לה את הדלת בפנים. 
"הילי?" אין מענה.

קטי יורדת למטה ממשיכה לצעוק "יושוע" כמה פעמים, אך אין מענה.
מישהו יודע לאן נעלם יהושע?

השמועות אומרות או יותר נכון, דני הציץ מהמדרגות, כשהוא חזר בלילה מאוחר (ילד בן 12) 
ושמע הכל....מישהו דפק בדלת בשעות הלילה המאוחרות (1 בלילה) תפס את יהושע ואיים עליו
לבוא איתו, יהושע בלית ברירה הלך איתו.

מאותו רגע דני לא נרדם, קטי פותחת את דלת חדרו, רואה אותו בוהה בקיר ולא זז.
"דני מה קרה?" דני מסתכל על קטי ודומע. "מה קרה? תגיד לי!" קטי מנענעת את דני.

עכשיו הכל בהונגרית, אז אשים לכם תרגום
"זוכרת את האיש הרע שהיה מציק לאבא מדי פעם בבודפשט, היינו אוכלים ארוחת ערב
ופתאום מישהו היה מגיע ודופק בדלת, אבא היה רב איתו ואחרי כמה דקות הכל היה מסתדר"
קטי מתיישבת.

"הוא לקח את יהושע, לקח אותו"
קטי מסתכלת מן החלון. "איך הוא נראה?"

דני חושב ועונה לה "שיער בלונדיני, עם זקן, גבוה מאוד"
קטי נאנחת "מרטין" דני צועק "מי?" 
קטי הולכת לכיוון הדלת "אתה הולך לישון אצל סבא וסבתא לכמה ימים, אני צריכה לעשות משהו.

קטי יוצאת מן הדלת, דני אחריה, צועק עליה "לאן? מה קרה? מי זה מרטין?" 
הילי פותחת את הדלת בעצבים, "קיבינימאט מה קרה? למה צועקים על הבוקר?"

דני הולך להילי "מפגרת, משהו קרה ליהושע, אמא נוסעת לאנשהו"
"גולאש לאן את נוסעת?" הילי עוצרת את קטי. 
קטי עונה לה "לשום מקום, את יכולה להישאר כאן, דני ילך לסבא וסבתא".

קטי מוציאה תיק מהארון במסדרון ונכנסת לחדר השינה.

הילי תופסת את דני ומשליכה אותו על הקיר. "עכשיו, תספר לי הכל, טוב?"

המשך בפוסט הבא.........