מותה של ורד היכה תדהמה בכולם, במיוחד אצל הילי, שלא מצליחה להתאושש מאז.
אך אצל יהושע הדבר הוא שונה: הוא מהאנשים שלא מעכלים באופן מהיר כל כך, האנשים שמחפשים לדאוג לאחרים, שמחפשים את כל התירוצים שבעולם, להתמודד אחרת מאשר עם החיים והמוות.
יהושע הסתגר יום שלם בחדר המחסן, לא הסכים לפתוח את הדלת לאף אחד, טוב, אולי רק לאדם אחד- הילי.
אך הילי לא מוכנה להיות לשמוע או לדבר איתו, לפחות זו ההחלטה שלה לבינתיים.
יהושע מסתגר ומתייחד עם ורד, שלא ראה אותה שנים, הוא כותב ביומן שלו, אותו יומן שהוא קיבל בסדנת הכתיבה
שהוא מנסה להתמיד בה והמילים מתחילות לצאת:
אך אצל יהושע הדבר הוא שונה: הוא מהאנשים שלא מעכלים באופן מהיר כל כך, האנשים שמחפשים לדאוג לאחרים, שמחפשים את כל התירוצים שבעולם, להתמודד אחרת מאשר עם החיים והמוות.
יהושע הסתגר יום שלם בחדר המחסן, לא הסכים לפתוח את הדלת לאף אחד, טוב, אולי רק לאדם אחד- הילי.
אך הילי לא מוכנה להיות לשמוע או לדבר איתו, לפחות זו ההחלטה שלה לבינתיים.
יהושע מסתגר ומתייחד עם ורד, שלא ראה אותה שנים, הוא כותב ביומן שלו, אותו יומן שהוא קיבל בסדנת הכתיבה
שהוא מנסה להתמיד בה והמילים מתחילות לצאת:
| "לאן את נוסעת, הולכת בין השברים | ||
| גופך מתערבב בין הפוסעים והשבים | ||
| האם את חוזרת, מתי את עוברת | ||
| אצלנו, בין השירים, מתי את בפנים" האם התגלה כישרון כתיבה אצל יהושע, או שבעצם המילים משרתות את הרגשות שלו כלפי ורד? או אולי על ההתמודדות שלו עם המצב המשפחתי, עם המצב האישי שלו? |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה