הגולאש של קטי

פנים. בית משפחת הפנר. יום.

"בשר בקר נתח אחד, 3 בצלים, 8 שיני שום, שליש כוס שמן צמחי, חצי

 פלפל ירוק....ששש, רגע.....איפה הפפריקה שלי! Bassza meg*

אני שכחתי את כל הפפריקה בהונגריה? אני לא מאמינה,

איפה שאר המזוודות? דני? דניייי! איפה יהושע כשצריך אותו

איך אני אכין גולאש??? "

" אני ממש מפחדת ממנה, למה אתה לא מקשיב לי? יהושע? אני מנסה לדבר איתך

 ואתה פשוט לא מוצא תשובה אחת, עצה אחת, משהו? נראה כשאני לא אענה לך,

אתה תתחרפן  őrült**

"איפה הפפריקה שלי???????"

*כוס אמק

** משוגע

המפגש בין יהושע להילי

חוץ. בית קברות. לילה

יהושע מסתובב בבית הקברות ומחפש אחר הילי, הוא רואה אותה מנמנמת ליד

חלקת הקבר של ורד.

"הילי? הילי?"

" מה אתה עושה פה? החלטת לבוא לראות את אימא פתאום?

"אני....אני...חיפשתי אותך כל היום!

"לא הבנת שאני לא רוצה לראות אותך, לא הבנת את זה?

"הילי תני לי צ'אנס, אני רק נחתתי בבוקר והלכתי לחפש אותך, אני כל היום

מסתובב במקומות שאת יכולה להיות, לא פרקתי מזוודות, לא התקלחתי,

לא אכלתי, לא כלום"

"אני ממש מרחמת עליך"

"את מוכנה לחזור איתי לבית החדש?"

"לא."

"רק לא? למה לא?

"אני לא חייבת לך סיבות, תלך מכאן"

"אני באמת מצטער, אנחנו לא מצאנו טיסה, את חושבת שלא רציתי להיות בהלוויה?"

"אני כבר לא יודעת מה לחשוב, אני לא רוצה לחשוב, אני לא רוצה אותך, אני רוצה

את אמא שלי חזרה"

"הייתי עושה הכל כדי להחזיר אותה"

"אל תדבר עליה! אל תזכיר אותה! חבל שאתה לא שם במקומה!"

יהושע עומד מעל הילי מסתכל מסביב, הילי מסתכלת עליו

"אני יודע שאת לא מתכוונת, את פשוט כואבת וכועסת, תחזרי איתי ונדבר בבית?"

"אני אסביר לך פעם אחת, לא רוצה לחזור איתך, עד סוף השבעה אני לא מתייחסת לקיומך מובן? מובן???"

הילי קמה מן הרצפה ועומדת מול יהושע, היא מסתכלת עליו ומפנה את גבה, יהושע הולך כמה צעדים ונשאר להסתכל עליה מהצד.

הילי בורחת

פנים. שירותים. יום.

שעת בוקר, הילי יושבת על האסלה הסגורה, מסתכלת על החלון.

"אני לא רוצה לצאת! אני לא רוצה לראות אותו! לא מעניין אותי שהוא החליט לחזור, אפילו לא

הצליח לכבד את אימא שלי לפני ש....לפני שהיא....לא רוצה לראות אותו!"

הילי הולכת מסביב לשירותים, מסתכלת ומחפשת מסביב, דפיקות בדלת.

"הוא לא פה"

"זה לא מעניין אותי, פתאום הוא החליט לחזור?  פתאום אכפת לו מאיתנו? איפה הוא היה כל השנים האלה?

אני לא מתכוונת לקרוא לו אבא!"

הילי מתחילה להתעסק עם החלון של השירותים.

" את יכולה לצאת,  הוא לא פה, הוא יגיע רק עוד כמה שעות, זה מה שהוא אמר"

" סבתא, אני לא רוצה לפגוע בך, אבל אני מצטערת"

"הילי? הילי, למה את לא עונה?"

חלון חדר האמבטיה פתוח לגמרי, החדר ריק מאנשים.

חוץ. בית הקברות. יום.

הילי רצה מהר. אחרי כמה מטרים, היא נעצרת, מתנשפת, היא עומדת מול חלקת קבר ללא מצבה, שלט

שתקוע באדמה כתוב: "ורד הפנר".

" עכשיו אני באמת מאמינה שנועדנו למות ולא לחיות" 

חוזר הביתה?

פנים. שדה תעופה. לילה.

שעת לפנות בוקר, ליד היציאה משדה התעופה.

" אני עומד, לא מצליח לעשות צעד אחד החוצה. אני מסתכל מסביב, רואה את המהירות שאנשים רצים אל המשפחות שלהם, רק אצלי אין אף אחד. אני עומד לבד ואין אף נפש חיה שמוכרת לעיניי. עברו 12 שנים מאז שהייתי כאן, לא קל לי. אני חושב שלא ישמחו לראות אותי. למה שישמחו לראות אותי?

בא לי לחזור אחורה, אבל אני לא יכול, אולי אני כן יכול? מי יכול להגיד לי משהו? אני עכשיו רץ לקנות כרטיס חזרה. "

יהושע, 50, עומד בכניסה לשדה התעופה,

ההחלטה אם זו כניסה או יציאה- היא רק שלו.

"יהושע! יהושע!" נשמעות קריאות "מישהו קרא לי? "  

המשך יבוא...

כל מה שהייתם רוצים לדעת על בני המשפחה

 תעודות זהות

שם: יהושע

גיל: 50

עיסוק: יזם בתחום הנדל"ן

עובדה מטורפת: הייתי מתופף

משפט שהיית רוצה לשמוע: אבא אני יכולה לדבר איתך?

חרטות: יש יותר מדי

מאכל אהוב: גולאש של קטי

מאכל אהוב באמת: תפו"א אדמה של ורד (אל תגלו לקטי)

סוד כמוס: הלוואי והייתי יכול להגיד עכשיו, אולי בהמשך

שם: הילי

גיל: 16

עיסוק: כעס

עובדה מטורפת: אוהבת מוות

משפט שהיית שרוצה לשמוע: אימא מחכה לך

חרטות: שלא אמרתי לאימא שאני אוהבת אותה הכי בעולם

מאכל אהוב: תפו"א של אימא

מאכל אהוב באמת: חלבה (אל תגלו לאף אחד)

סוד כמוס: פעם, לפני מיליון שנה, רציתי לראות את יהושע

שם: קטי

גיל: 36

עיסוק: אימא ואישה אוהבת

עובדה מטורפת: כשרקדתי במועדונים זולים הרגשתי הכי חיה בעולם

משפט שהיית רוצה לשמוע: יהושע אומר שטוב לו

חרטות: שלא הגענו לישראל קודם

מאכל אהוב: כרוב ממולא עם המון שמנת מעל

מאכל אהוב באמת: פלאפל (אני יודעת)

סוד כמוס: חושבים שאני לא הכי חכמה, אבל אני פשוט מעדיפה לשתוק

שם: איתי

גיל:21

עיסוק: חייל משוחרר

עובדה מטורפת: אני לא מטורף

משפט שהיית רוצה לשמוע: בוא לשבת עם אימא ואבא

חרטות: שויתרתי על כולם

מאכל אהוב: סנדביץ' שאני מכין עם נקניקים וסלט כרוב

מאכל אהוב באמת: החביתה השרופה של יהושע

סוד כמוס: עושים ממני מטורף, אבל אני באמת רגוע!

שם: דני

גיל: 12

עיסוק: תלמיד בבית ספר

עובדה מטורפת: לא אוהב אוכל הונגרי

משפט שהיית רוצה לשמוע: שהילי תגיד שהיא רוצה לשחק איתי

חרטות: שלא הכרתי את איתי קודם

מאכל אהוב: חומוס

מאכל אהוב באמת: ברוקולי (חחח)

סוד כמוס: כשאני כועס, אני דופק את הראש בקיר כמה פעמים

קבלת קהל

ברוכים הבאים!
קבלת קהל בין השעות 11:00 בבוקר ועד השעה 02:00 בלילה, לפעמים לפני, לפחות בשעות הלילה.
הנכם מתבקשים להציג כרטיס חבר, או לפחות להרגיש חברים של האנשים, כי אתם תרגישו מידת קירבה אליהם.
האנשים שאתם הולכים לפגוש הם אנשים יקרים לליבי ומהווים חלק משמעותי ממני, קבלו את משפחת שוורץ

השבוע אחשוף בכל יום דמות אחרת מהמשפחה, אז תתכוננו להכיר את כולם, זה שווה את זה!

ואיך אומרים: הכל נשאר במשפחה, אם נכנסתם פנימה, אתם כבר חלק ממנה!