פנים. שדה תעופה. לילה.
שעת לפנות בוקר, ליד היציאה משדה התעופה.
" אני עומד, לא מצליח לעשות צעד אחד החוצה. אני מסתכל מסביב, רואה את המהירות שאנשים רצים אל המשפחות שלהם, רק אצלי אין אף אחד. אני עומד לבד ואין אף נפש חיה שמוכרת לעיניי. עברו 12 שנים מאז שהייתי כאן, לא קל לי. אני חושב שלא ישמחו לראות אותי. למה שישמחו לראות אותי?
בא לי לחזור אחורה, אבל אני לא יכול, אולי אני כן יכול? מי יכול להגיד לי משהו? אני עכשיו רץ לקנות כרטיס חזרה. "
יהושע, 50, עומד בכניסה לשדה התעופה,
ההחלטה אם זו כניסה או יציאה- היא רק שלו.
המשך יבוא...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה